חקיקה

היתרונות בתחום האנרגיה הסולארית

מדינת ישראל הממוקמת במזרח התיכון, מאופיינת באקלים שטוף שמש, אשר מאפשר לה לנצל את היתרונות הרבים שקיימים בתחום אנרגיה סולארית, כמפורט להלן. ראשית, הפקת אנרגיה באמצעות קרני השמש אינה מזהמת את הסביבה. ודוק, ככל והשימוש באנרגיה סולארית יגבר, הדבר יביא להפחתה בשימוש במקורות אנרגיה מזהמים, כגון: נפט, גז וכדומה ובעקבות כך יחול שיפור ניכר באיכות הקרקע, האוויר, מי התהום והים.

שנית, ניצול אנרגית השמש בישראל תחסל את התלות של המדינה במשאבי ניצול אנרגיה שקיימים במדינות אחרות ותגרום לעצמאות אנרגטית, על כל הנובע מכך. לא זו אף זו, פיתוח התחום ייצור אינספור מקומות עבודה חדשים בשוק הבודה הישראלי ויעצים את כוחם של איזורי הפריפריה. כך למשל, יצא כבר מכרז להקמת מתחם כוח סולארי באשלים.

חקיקה המעודדת את השימוש באנרגיה סולארית

היתרונות הרבים שיש בניצול משאב השמש להפקת אנרגיה, כמפורט לעיל, היו ידועים גם לרגולטור, עת חוקק כבר בשנות השמונים של המאה הקודמת חקיקה המעודדת את האוכלוסיה לעשות שימוש בדודי שמש. אכן, חקיקה זו הביאה לכך שכיום מרבית משקי הבית בישראל מחממים את מימיהם באמצעות דודים סולאריים. יחד עם זאת, על פי נתונים רשמיים שהתפרסמו בסוף שנת 2007 עולה כי סך כל ייצור החשמל ממקורות מתחדשים בשנה זו עמד על פחות מעשירית האחוז מצריכת האנרגיה בישראל.

בהקשר זה חשוב לציין כי מלבד האנרגיה הסולארית, תחת הגדרת מקורות אנרגיה מתחדשים נמצאים כל המשאבים הטבעיים שהפקת האנרגיה מהם אינה פוגעת בכמות ובאיכות של אותו משאב, כמו גם כל משאבי הטבע שמבחינה סביבתית עדיף לנצלם מאשר לא לנצלם. לדוגמא, מלבד השמש, נכנסים בהגדרה זו משאבי טבע כגון: מים, רוח ועוד.

לאור הנתונים הלא מעודדים, כאמור לעיל, הוגשה לשולחן הכנסת הצעת חוק אנרגיה מתחדשת, התשס"ט – 2009, אשר תכליתה העיקרית הינה לקבוע יעדים לאומיים ומועדים ליישומם, אשר נוגעים לניצול מקורות האנרגיה המתחדשת בייצור החשמל במדינה.

כך, סעיף 3 להצעת החוק קובע יעד לאומי לפיו משנת 2013 ואילך שיעור ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת יעמוד על ארבעה אחוזים לכל הפחות, כאשר בכל שנה עוקבת יתווסף אחוז אחד עד ליעד סופי של עשרים אחוזים מתצרוכת החשמל בשנת 2030. סעיף 4 לחוק אף מסמיך את שר התשתיות הלאומיות להכין תכנית לאומית במסגרתה יפורטו הפעולות שיש לנקוט על מנת לעמוד באותם יעדים לאומיים, כמפורט לעיל.

רישוי על פי חוק משק החשמל

על פי חוק משק החשמל, תשנ"ו – 1996, על מנת שגוף מסויים יוכל להפיק חשמל ולספק אותו לציבור הרחב, הוא מחוייב לקבל רשיון, כאשר הליך קבלת הרישיון הינו ארוך, מסורבל ומורכב (עשוי לקחת מספר שנים). עובדה זו גורמת לכך שגופים רבים המעוניינים להקים מפעלים להפקת אנרגיה סולארית נתקלים בקשיים בירוקרטיים, אשר פוגמים ברצון לעודד את הפקת החשמל באמצעות אנרגיה סולארית.

אשר על כן, סעיף 5 להצעת החוק האנרגיה המתחדשת קובע כי יש לתת עדיפות במתן רישיון לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, זאת על מנת לעמוד ביעדים הלאומיים שנקבעו בהצעת החוק, כמפורט לעיל.

מצב הרגולציה בתחום האנרגיה הסולארית כיום

הצעת חוק ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת טרם התגבשה לכדי חוק, זאת לאור חילוקי דעות עם משרד האוצר בנוגע לתיקצוב שצריך להפנות למימוש היעדים הלאומיים המנויים בו. אמנם, באפריל 2011, נכנס לתוקף תיקון לתקנות חוק התכנון והבניה אשר מאפשר מסלול מקוצר לאנשים פרטיים החפצים בהתקנת מתקנים סולאריים (עד לחמישים קילו וואט), אולם אין בעובדה זו כדי לקדם כהוא זה את צריכת החשמל הכללית מאנרגיה סולארית בישראל.

ראו גם: מכרז ליצרני חשמל ביתיים